כאשר נפגע מעורב בתאונת דרכים ומכיוון שקיימת אחריות מוחלטת לפיצוי מלא בשיעור של 100% ללא קשר לנסיבות התאונה (בין אם לא נתנו לו זכות קדימה או שהוא לא נתן זכות קדימה, לדוגמא), קיימת חשיבות נמוכה יותר בעניין תביעת הגוף לסוגיית הוכחת נסיבות התאונה המדוייקות והאחריות, אם כי חשוב לדווח למשטרה אודות התאונה כדי לקבל אישור משטרה ובו הנפגע רשום כנפגע וכן יש לתעד את הנזק שנגרם לרכב בכדי לתמוך בכך שהייתה בכלל תאונה שבה היה מעורב הנפגע.

 

כן חשוב מאוד לפנות מיד לטיפול רפואי ולפרט בפני המוסד הרפואי את נסיבות הפציעה ואת מכלול החבלות שמהם סובל הנפגע בעקבותיה. לפנייה המיידית חשיבות רבה גם בפן הבריאותי, שכן לאחר זעזוע בתאונה אינך תמיד מרגיש באופן מיידי את שעבר גופך בזמן התאונה, והן בפן המשפטי שנוגע לתביעת הנזיקים, שכן פנייה מאוחרת לטיפול רפואי פוגעת בגובה הפיצוי.

 

בהמשך לטיפול הרפואי הראשוני חשוב להיות במעקב רצוף ועקבי אצל המומחים הרפואיים בתחום הפציעה ולפנות לביצוע בדיקות רפואיות (כדוגמת צילומי רנטגן, אולטרה-סאונד, מיפוי עצם וכיו"ב בהתאם לצורך הרפואי), זאת כיוון שמדובר בבדיקות אובייקטיביות אשר יחשפו את המצב הרפואי לאשורו, להבדיל מתלונות סובייקטיביות של הנפגע על כאבים והגבלה בתנועות- אשר המשמעות המשפטית והרפואית שלהם בכל הנוגע לגובה הנכות ולגובה הפיצוי פחותה, שכן כל אדם, גם כזה שלא באמת נפצע, יכול לטעון סובייקטיבית כי כואב לו, אולם הבדיקות האובייקטיביות מוכיחות את הסיבה לכאב.


באמירת אגב הזכרתי לעיל את התלונות הסובייקטיביות, אולם יש לשים דגש על שתי מילים שצוינו לעיל והם הגבלה בתנועה. רוב תקנות הנכות נוגעות לקיומה של מגבלה בתנועה ועל כן על הנפגע לציין לא רק שכואב לו איבר כזה או אחר, אלא לציין שאותו כאב גורם להגבלה בטווח התנועות של אותו האיבר. יש לבדוק בפועל לאחר הבדיקה הרפואית שהרופא אכן רשם זאת בסיכום הביקור.

 

 


עודכן ב: 24/09/2012