בית הדין הארצי, הוציא פסיקה עדכנית בעניין מניעת הטרדות מיניות במקום העבודה, הנוגעת לטיפול בתלונות שכאלה. החידוש, בפסיקה זו, הוא עיגון הביטוי "יחסי השפעה". בעקבותיו, נטל ההוכחה, מוטל על הגורם בעל "ההשפעה". כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.

 

 

הרחבת היריעה הפסיקתית עם תוספת המונח יחסי השפעה?

 

פסק הדין המדובר, אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה (כפי שפורסם בנבו בסוף נובמבר 2022), [ע"ע (ארצי) 35999-10-21 פלונית – חברה פלונית, מרחיב את היריעה על הביטוי "יחסי מרות", ומוסיף לה את הביטוי "יחסי השפעה". בפסק הנידון, נידונה העסקתה של עובדת כמלצרית בלובי של בית מלון.

 

1. לטענת העובדת: עובד אחר, אשר הועסק בבית המלון בתפקיד שף, במסעדת המלון – ביצע מולה הטרדה מינית במסיבת פורים. אשר נערכה, לעובדי המלון.

 

2. העובדת הגישה תלונה לאחראית במקום העבודה

 

3. כחלק מהטיפול, הוחלט להעביר את העובדת לתפקיד אחר. במרכזיית המלון.

 

4. העובדת טענה כי חוותה התנכלות מטעם המעסיק, בתקופת העסקתה במרכזייה.

 

 

כיצד הגיב בית הדין האזורי?

 

תביעת העובדת הגיעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

 

1. בית הדין האזורי לעבודה, דחה את עיקרי התביעה מטעם העובדת.

 

2. בית הדין האזורי לעבודה, מצא לנכון לקבוע כי לא התקיימו יסודות של הטרדה מינית בנסיבות המקרה

 

3. וזאת, כי לא התקיימו יחסי מרות בין הצדדים

 

4. כמו גם, השקפתו של בית הדין היא כי המעסיק לא הפר את חובותיו על פי חוק

 

5. כאשר מצא לנכון להגיד כי אין יסוד התנכלות לעובדת בעקבות התלונה

 

 

כיצד הגיב בית הדין הארצי?

 

כידוע, העניין הגיע לבית הדין הארצי. בית הדין הארצי מצא לנכון להתערב בקביעות ובמסקנות של בית הדין האזורי. בית הדין הארצי ניתח את החריג שניתן למצוא בחוק, לעניין ניצול יחסי מרות במסגרת העבודה. מדובר אפוא על נסיבה בה המתלונ/נת פשוט לא נדרשת להדגים, לבטא ולהראות בפני הנילון כי אין הוא/היא מעוניינ/ת בהצעות שקיבל/ה.

 

על כן, ובהתאמה לפסיקת בית הדין הארצי עם השנים, קביעת יחסי מרות תתבסס על בחינה אובייקטיבית. גם אם "צריך" להרחיב את המונח "מרות" לשם כך. בחינתו תתרחש בכמה מישורים:

 

1. מישור פורמלי

 

a. משמע, לקבוע אם מתקיימים יחסית מרות גם כאשר המרות, או הכפיפות, תהיינה עקיפה ולא תשקף היררכיה במובן "קלאסי"

 

2. מישור לא פורמאלי

 

a. אשר יכולה לערב בחינה של סממנים המערבים את אופן יצירת הקשר בין הצדדים, פערי גיל ביניהם, וכן הלאה.

 

 

חידוש: מונח יחסי ההשפעה?

 

ואכן, בית הדין הארצי התייחס למגמה בתחום הפסיקה, בעניין הרחבת הפרשנות הנוגעת למנוח מרות. בית הדין החליט לחדש, בפסק דינו, עם המונח "יחסי השפעה".

 

1. מדובר על מצב בו ניתן לאבחן פערי כוחות בין הצדדים, אשר לא נובעים מכפיפות בהיררכיה קלאסית, או מיחסי מרות כפי שהפסיקה הגדירה.

 

2. ניתן לראות יחסי השפעה, או פערי השפעה בין הצדדים כדרך בחינת ניסיון בתחום הרלוונטי וחשיבות מקצועית במקום עבודה, של אחד הצדדים, ביחד לצד השני. נכון הדבר גם לוותק אחד הצדדים, וקשריו עם עובדים אחרים, מוניטין אותו עובד ושמו.

 

נטל ההוכחה ביחסי השפעה?

 

איך כל זה מתקשר לנטל ההוכחה? כידוע, בהינתן יחסי מרות, אין עניין להוכיח כי המתלוננת הראתה בפני הנילון, כי אין לה עניין בהצעותיו. אך כשישנם יחסי השפעה, הרי שהיא כן נדרשת להראות שהיא מתנגדת להצעות מצד הנילון. ואילו, כאשר מדובר ביחסי השפעה, הרף להוכחה יהיה נא "מרוכך". כך, שגם אם גרסת המתלוננת לא תהיה קוהרנטית, די שעיקר הדברים של גרסתה, שהליבה של דבריה, יעמדו במבחן המציאות על מנת לבסס את ההתנגדות להצעתה נילון... על מנת לגזור מסקנה כי מדובר בנסיבות המוכרות כהטרדה מינית.

 

 

כיצד התייחס בית הדין לעניין התעמרות והתנכלות?

 

פסק הדין כלל התייחסות גם להבנה בין התעמרות בעבודה לבין התנכלות הקשורה להגשת תלונה לגבי הטרדה מינית. התעמרות בעבודה לא מעוגנת, נכון לכתיבת שורות אלה, בחקיקה. אך כן מדובר בעילה מן הפסיקה. התנכלות הקשורה להגשת תלונה או תביעה לגבי הטרדה מינית, לעומת זאת, אכן מעוגנת בחוק למניעת הטרדה מינית. פסק הדין ביקש להבחין בין שתי העילות. כאשר זו הנוגעת להתנכלות על רקע תלונה או תביעה בעניין הטרדה מינית, תתבקש להתבסס על רכיב הקשר הסיבתי שבין אותה עילה על פי חוק, לבין ההתנכלות.

 

 

למידע נוסף על נושא זה, ולייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.


עודכן ב: 09/01/2023