מבצע "עמוד ענן" המתנהל ברצועת עזה נעשה בצל לחימה קשה בין החמאס לצה"ל כאשר תושבי דרום הארץ (ואף תל אביב והמרכז) נמצאים בטווח.

 

יש לכם שאלה?

פורום הלנת שכר - זכויות עובדים בפירוק או סגירת עסק / חברה
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום פיצויי פיטורין
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה

 

מצב המלחמה החריג אליו נגררת מדינת ישראל מדי פעם גורר הקלות והטבות בנוגע לזכויות עובדים ומעסיקים. להלן מאמר קצר העוסק בזכויות מעסיקים בהתנהלותם בתקופה לא פשוטה זו.


השאלה הנפוצה ביותר בעניין זה הינה - "האם להגיע לעבודה?". ובכן, על פי הוראות פיקוד העורף, כל העובדים בישראל צריכים להגיע לעבודה כרגיל זולת אם התקבלה הוראה אחרת. דהיינו, במידה ומדובר ביישובים הנמצאים בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה, לא קיימת חובת התייצבות במקום העבודה. לעומת זאת, עובדי תל אביב והמרכז, אשר אמנם היו חשופים לירי הרקטות אך לא בתדירות גבוהה במיוחד, צריכים להמשיך ולהתייצב במקום העבודה גם בתקופה מורכבת זו.

 

במסגרת ההסכמים אשר גובשו במקביל ללחימה, נקבע כי עובדים ומעסיקים אשר נפגעו במהלך תקופת המבצע, והם גרים בטווח 40 הק"מ, יהיו זכאים לפיצויי מלא מהמדינה בשל היעדרותם. הדבר נכון גם לגבי הורים לילדים עד גיל 14 אשר מוסדות החינוך ביישוביהם אינם פעילים.


בעלי עסקים קטנים מרגישים כמעט מדי יום את נחת זרועה הכלכלי של הלחימה בדרום. אי לכך, המדינה קבעה כי רשות המיסים תשלם פיצויים לבעלי עסקים אלה בעקבות הפגיעה במטה לחמם במהלך המבצע. היקף השיפוי והפיצוי ייקבע בתום הלחימה במסגרת דיונים בין משרד האוצר, ההסתדרות וארגון המעסיקים. חשוב להדגיש כי חובה על המעסיקים להמשיך ולשלם את שכר העובדים והפיצוי בגין השכר הנ"ל יגיע להם מן המדינה לאחר הלחימה.

 

דהיינו, עובד הנמצא בטווח המדובר (40 ק"מ) רשאי שלא להתייצב לעבודה מבלי שהדבר יפגע בשכרו באופן מיידי. המעסיק ישופה בגין השכר ששולם על ידי המדינה במועד מאוחר יותר. אי לכך, עורכי דין העוסקים בתחום ממליצים להקפיד ביתר שאת על תיעוד השכר המשולם, מקל וחומר כאשר מדובר במקומות קטנים ובמשכורות "גמישות". עם זאת, יש לציין כי על פי תקדימי העבר, ייתכן כי הפיצוי יכלול גם קיזוז ימי חופשה המגיעים לעובד מכוח זכויותיו הקוגנטיות לפי משפט העבודה ה"רגיל".


ילדים אינם הולכים לבית הספר


הורים רבים נאלצים בתקופת הלחימה להישאר בבית עם ילדיהם וזאת משום שמוסדות החינוך אינם פועלים בהוראה של פיקוד העורף. במקרים כגון דא, המעסיק צריך לשלם להורה את שכרו של האחרון באופן מלא. ניתן לראות תקדים לכך מההסכם הקיבוצי אשר נחתם בין ארגוני המעסיקים והאוצר לאחר מבצע "עופרת יצוקה". עם זאת, הוראה זו תקפה לגבי ילדים מתחת לגיל 14 בלבד (וזאת בהתאם להגדרת "ילד" בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום).


העסק היה סגור בזמן המלחמה


מיותר לציין כי עסקים רבים אינם פועלים בזמן הלחימה וזאת בהוראה של פיקוד העורף. על פי תקדימים ממלחמת לבנון השנייה, בעלי עסקים אלה יזכו לפיצויים מהמדינה בתום הלחימה בעבור ההפסד הכספי שנגרם להם כתוצאה מהאירועים. ישנן גם סיטואציות בהם העסק עבד כתמול שלשום, אך העובד חשש להגיע לעבודה ונשאר בביתו. במקרים כגון דא, תשלום שכרו של העובד יהיה כנראה מותנה בהוראות פיקוד העורף על האזור הרלבנטי. דהיינו, במידה ופיקוד העורף לא קבע שהעסקים באזור צריכים להיות סגורים, ייתכן והעובד ייאלץ לנצל את ימי החופשה שנצברו לטובתו בכדי לקבל שכר בעבור הימים המדוברים. מיותר לציין כי אין זו עילה לפיטורי העובד אך ייתכן שה"מחיר" שהעובד ישלם יבוא לידי ביטוי בשכרו.


ישנם עסקים אשר נכנסים בגדרה של הגדרת "מפעל חיוני". מדובר במפעלים הדרושים לקיומה של האוכלוסייה מבחינות כגון בריאות, כלכלה, משק, חברה וכדומה. מפעלים חיוניים הינם מפעלים שקיבלו על כך אישור מטעם משרד התמ"ת. עובדים המועסקים במפעלים אלה חייבים להגיע לעבודה. אי התייצבותם לעבודה לא תזכה אותם בפיצויים מהמדינה.


פיטורי עובדים


תקופת לחימה הינה תקופה רגישה עבור כל העובדים והמעסיקים בישראל. מבחינת העובד, אין ספק כי הוא טרוד בשל הימצאותו בעבודה, רחוק מילדיו ובני משפחתו. מבחינת המעסיק, המלחמה פוגעת באופן ישיר בהתנהלות העסקית ועלולה להיות מורגשת חד וחלק במחזור הכספי. עם זאת, חשוב להימנע מפגיעה בתנאי העסקתם של העובדים בתקופה זו, וזאת כאשר עסקינן בפיטורים הקשורים להיעדרויות בשל הלחימה. פיטורי עובד במהלך הלחימה בגלל אי התייצבות לעבודה בתנאים קשים אלה, עלולים להיחשב כפיטורים שלא כדין. עם זאת, חשוב לדעת כי אין איסור מוחלט על פיטורי עובדים בגין אי הגעה לעבודה באזורים שאינם נמצאים בטווח המסוכן. במקרים כגון דא, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום.


עובדים בצו 8


עובדים רבים הצטרפו לכוחות המילואים אשר גויסו במסגרת המבצע. על פי הדיווחים בתקשורת, מדובר בעשרות אלפי חיילי מילואים שהתייצבו בנקודות האיסוף לאחר קריאה דחופה. ברור אפוא כי חל איסור מוחלט על פגיעה בתנאי העסקתם של עובדים במילואים, ומקל וחומר עובדים אשר נקראו לשירות בצו 8. פגיעה בתנאי העסקתם של עובדים אלה מהווה אפליה בעבודה העלולה לעלות עד כדי עבירה פלילית.