כל תיק השקעות המנוהל על ידי מנהל תיקים עבור לקוח, או תיק השקעות המנוהל על ידי הלקוח עצמו בסיועו של יועץ השקעות (אשר פועלים ככלל במסגרת בנקאית) מחויב בעמלות בגין כל פעולה אשר מבוצעת בתיק (קניה או מכירה).
ככלל, העמלות משולמות לחבר הבורסה דרכו מתבצעות הפעולות (אחד הבנקים או מספר בתי השקעות גדולים), כאשר במקרה ומדובר בתיק השקעות אשר מנוהל על ידי מנהל תיקים (להבדיל מתיק אשר הלקוח מנהל עבור עצמו), מנהל התיקים גורף לכיסו חלק מעמלות אלו במסגרת הבנה והסכם בינו לבין חבר הבורסה במסגרתו הוא פועל.
אי לכך, ישנו חשש לניגוד עניינים בין טובת הלקוח לבין טובתו האישית של מנהל התיקים – ככל שמספר הפעולות בתיקו של הלקוח יהיה רב יותר, יחויב חשבונו של הלקוח ביותר עמלות אשר חלק מהן חוזר כאמור לכיסו של מנהל התיקים.
פעולות חיבוץ, הינן פעולות מיותרות של קניית ומכירת ניירות ערך, כאשר כל מטרתן הינה חיוב חשבונו של הלקוח בעמלות וללא כל הגיון כלכלי בבסיס פעולות אלו.
על מנת להוכיח כי פעולות אשר נעשו בתיקו של לקוח הינן בגדר חיבוץ, וכפועל יוצא הפרה חמורה של חובת האמונים בה חב מנהל תיקים ללקוחותיו, קבעה הפסיקה שלושה יסודות, אשר קיומם המצטבר יהווה חיבוץ, ויעמיד ללקוח את זכותו לפיצוי מול מנהל התיקים.
היסוד הראשון – יסוד השליטה
יש לשאול האם למנהל התיקים, ובמקרים מסוימים ליועץ ההשקעות, היתה שליטה על חשבון הלקוח. באשר מדובר על מנהלי תיקים, על פי רוב, יסוד השליטה מתקיים כאשר מנהל תיקים מטבעו מקבל בדרך כלל ייפוי כוח מלא לפעול בחשבונות לקוחותיו.
היסוד השני – יסוד הפעילות החריגה בתיק ההשקעות
בשלב זה עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות חשובות.
האחת, האם היחס שבין סכום העמלות אשר נגבו בתיק לבין שווי התיק בכללותו הינו סביר. רבים המקרים בהם העמלות הנגבות בתיק השקעות מגיעות עד לכדי עשרות אחוזים משוויו הכולל, נתון אשר שוחק לגמרי את תיק ההשקעות, אף אם נשא תשואה חיובית.
השנייה, האם בריבוי הפעולות ישנו רציונל כלכלי, קרי, האם ריבוי הפעולות נדרש למטרה מסוימת אשר בסיסה הוא טובת הלקוח. לעניין זה נקבע, כי מאחר וברשות הלקוח אין בדרך כלל את הידע המקצועי הנדרש כדי לזהות רציונל כלכלי וכדאיות בפעולות אלו או אחרות, די כי הלקוח יראה קיומן של סדרת פעולות בטווח זמן קצר אשר הביאו להפסד או למיצער לא הביאו לרווח (והכל כמובן לאחר שמנכים את העמלות ששולמו בגין פעולות אלו). משהראה הלקוח את האמור לעיל, עובר נטל ההוכחה לקיומו של רציונל כלכלי לכתפי מנהל התיקים.
היסוד השלישי – הרכיב הנפשי
היסוד השלישי אותו יש לבדוק על מנת לבסס את עוולת החיבוץ הינו הרכיב הנפשי. הפסיקה קבעה כי מצב נפשי (של מנהל התיקים כמובן) של פזיזות והתעלמות מטובת הלקוח, יש בו כדי לקיים את דרישת היסוד הנפשי. במקרה זה, די למשקיע כי יביא תשתית ראייתית מינימלית המעידה על פעילות חריגה בתיק כדי להעביר את נטל ההוכחה לכך שלא היה חיבוץ לכתפי מנהל התיקים.
לסיכום, לא להתעצל. לבקש ממנהל התיקים שלכם את פירוט כלל העמלות אשר נגבו תוך ניהול תיק ההשקעות שלכם. אם נוכחתם לדעת כי סך העמלות הינו חלק משמעותי מסך שווי תיקכם, יהווה הדבר תמרור אזהרה עבורכם ומחייבכם לבדיקה מעמיקה יותר של הנעשה בתיקכם.
זכרו, לעיתים עצם בקשתכם לקבל כבדך שגרה את כלל הנתונים אשר קשורים לעמלות ודמי הניהול הנגבים בתיק ההשקעות שלכם, תגרום למנהל התיקים לנהוג במשנה זהירות בכספכם והשקעתכם.
אין באמור לעיל תחליף לייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.
עודכן ב: 25/04/2013
.jpg)
.jpg)
