בין מעביד לעובד קיים קשר חוזי, המטיל חיובים שונים על שני הצדדים - על העובד לבצע תפקידו באופן ראוי ועל המעביד לשלם לעובד שכר, תוך שמירה על תנאי העבודה המינימאליים שבחוק ואף מעבר לכך, אם נקבע בחוזה.

 

לאחר סיום יחסי העבודה, בין אם פוטר העובד או התפטר, עשויים להיוותר חובות בין הצדדים. בדרך כלל, מדובר בחוב של המעביד כלפי העובד, כאשר חוב עובד כלפי מעביד מתקיים במקרים די נדירים ומאד מסוימים, למשל כאשר התפטר העובד ללא הודעה מוקדמת כפי שנדרש. מאמר זה יעסוק בתביעת הפרשי שכר לאחר סיום יחסי העבודה.

 

מהם הפרשי שכר?

 

הפרשי שכר הם הסכומים אשר חב מעביד לעובד, כאשר מסיבה מסוימת ובתקופה מסוימת, לא שילם לעובד את מלוא שכרו. הפרשי השכר הם ההפרש בין השכר הנדרש לשכר ששולם בפועל, והם עשויים לנבוע מכמה סיבות.

 

סיבה נפוצה אשר מהווה עילה לתביעת הפרשי שכר היא אי תשלום שכר מינימום על ידי המעביד. הפרש השכר במקרה זה יהא ההפרש בין השכר ששולם בפועל לשכר המינימום באותה התקופה. ישנן סיבות אחרות הגורמות להפרשי שכר, כמו הסכם להעלאת שכר החל באופן רטרואקטיבי, או כאשר מעביד מצוי בקשיים ומבקש מהעובד להפחית זמנית משכרו, כאשר מוסכם שהפרשי השכר ישולמו לעובד בהמשך. 

 

תביעת הפרשי שכר

 

לאחר סיום יחסי העבודה, יכול עובד לתבוע את הפרשי השכר מהמעביד בבית הדין לעבודה. בתביעה זו על העובד להראות כי אכן קיימים הפרשי שכר בין השכר שקיבל בפועל לשכר שהגיע לו על פי הסכם או על פי דין. למשל, חוק שכר מינימום.

 

במקרים מסוימים, קובע החוק כללים ראייתיים לטובת העובד, למשל, בחוק שכר מינימום נקבעו מספר מצבים שבהם קיימת חזקה כי המעביד אכן לא שילם שכר מינימום, אלא אם הוכיח אחרת. חזקה זו מתקיימת כאשר המעביד לא מציג רישום נוכחות, אותו חייב לנהל מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, לפי דרישת העובד, מפקח עבודה או בית המשפט, כאשר המעביד לא נתן לעובד תלוש משכורת, או לא ציין בתלוש המשכורת את השכר עבור שעת עבודה.

 

מהם הפיצויים אשר ניתן לקבל עבור הפרשי שכר?

 

יתכנו מקרים שבהם מלבד קבלת הפרשי השכר עם ריבית והצמדה, יחליט בית המשפט להורות למעביד על תשלום פיצויים מוגדלים לעובד. מדובר במקרים אשר מתקיים בהם יסוד של חוסר תום לב מצד המעביד, אלו הם מקרים הנופלים פעמים רבות לגדר הפרת החקיקה המגנה על זכויות עובדים כגון חוק שכר מינימום, חוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה וכדומה.

 

כך למשל, חוק שכר מינימום מאפשר לבית המשפט להטיל פיצויי הלנת שכר מוגדלים על מעבידים שהפרו את החוק. כמובן שלא בכל מקרה של הפרת חקיקה מגינה יורה בית המשפט על מתן פיצויים מוגדלים. בית המשפט יורה על מתן פיצויים מוגדלים כאשר הוא חש כי המעביד פעל שלא בתום לב, או כאשר הפגיעה בזכות העובד היא קשה במיוחד.

 

הסיבה לאפשרות להורות על פיצויים מוגדלים נובעת מתוקף מעמדם הנורמטיבי המיוחד של דיני העבודה, אשר מגנים על ציבור העובדים הנתפסים כצד החלש ביחסי העבודה, ובשל חשיבותם החברתית והסוציאלית. הוראה על מתן פיצויים מוגדלים מהווה מצד אחד סוג של עונש על התנהגות שלא בתום לב של המעביד, ומצד שני מרתיעה מעבידים מלהפר זכויות עובדיהם.

 

כדאי לציין כי במקרים מסוימים, הפרת חקיקה מגינה גוררת עימה אחריות פלילית. כך למשל, הפרת חוק שכר מינימום אינה גוררת אופציה לתביעה אזרחית בלבד, אלא גוררת עימה גם אחריות פלילית.


יש לך שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר

 

לאחר סיום יחסי העבודה, עשוי המעביד לחוב לעובד הפרשי שכר. הפרשי השכר יכולים לנבוע כתוצאה מגורמים שונים, חלקם נובעים מחוסר תום לב והפרת זכויות העובד על ידי המעביד, וחלקם נובעים כתוצאה מגורמים "תמימים" יותר כמו הסכם העלאת שכר רטרואקטיבי. כאשר קיים אלמנט חזק של חוסר תום לב, רשאי בית המשפט להטיל פיצויים מוגדלים על המעביד אשר הפר זכויותיו של העובד. בכל מקרה, יהיה זכאי העובד להפרשי השכר, בליווי הפרשי ריבית והצמדה.